מאמרים

 החייבים ברישום עפ”י סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף התשל”ו – 1975:

1. המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים.
2. חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי.
3. תאגיד שהוקם מכוח דין ואינו רשום כחברה, כאגודה שיתופית או כשותפות.
4. קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9 (2) לפקודת מס הכנסה

• צילום תעודה מרשם העמותות / החברות.
•  תקנון.
•  מינוי חברים חתום ע”י רשם העמותות (חותמת נתקבל של רשם העמותות על גבי המסמכים).
•  פרוטוקול מורשה חתימה חתום ע”י רו”ח/עו”ד.
•  מאזן כספי, אם לא קיים, תחזית הכנסות והוצאות שתכלול גם את מקורות המימון.
•  כאשר רישום מבוצע ע”י מייצג, עליו להמציא ייפוי כח מאת העמותה (טופס 2279/א).יתכן ויתבקשו מסמכים נוספים.

עם סיווג פעילות העמותה כפעילות מלכ”רית ופתיחת התיק כמלכ”ר במע”מ, תקבל העמותה אישור על סיווגה  כמלכ”ר.

עם אישור הסיווג, יש לפנות לפקיד השומה  האיזורי בהתאם לכתובת פעילות העמותה, לצורך פתיחת תיק ניכויים במידה  והעמותה מעסיקה עובדים, לצורך דיווח מס שכר.

1. מטרת עיסוקו של החייב במס אינה השגת רווחים, בין אם בפועל היו לו רווחים ובין אם לא. מבחן לכך עשוי להיות עצם מתן השירות על בסיס התנדבותי או במחירים הנמוכים דרך קבע ממחירי השוק.
2. בתקנון החייב במס נקבע כי נכסי החייב במס וכן הכנסותיו ישמשו אך ורק לצורך קיום מטרותיו המוצהרות, וחלוקת רווחים או טובות הנאה בכל צורה שהיא בין חבריו, אסורה, וכן משיפורק חבר בני האדם, ולאחר שנפרעו חובותיו במלואם, אם נשארו נכסים, יועברו אלה לידי מלכ”ר אחר בעל מטרות דומות, ועל כל פנים לא יחולקו בין חבריו.
3. עיון במאזן  הכספי של המוסד מעלה:
   • שקיים גירעון תפעולי – גירעון תפעולי לאורך זמן יכול להצביע שאין מדובר בגוף עסקי רווחי ושאין כוונתו השגת רווחים.
   • אם מקורות המימון של הגירעון התפעולי המוסד הינם מתקציב ממשלתי, ממוסדות ציבור או מתרומות יחידים (הדבר מצביע על כך שאין מדובר בגוף עסקי).
   • יתרת הכספים בסוף השנה אינם מחולקים, אלא מיועדים להמשך הפעילות.
   • אם לא קיים מאזן כספי (רישום חדש של מלכ”ר), יש להמציא תחזית הכנסות והוצאות שתכלול גם את מקורות המימון.
4. מהות פעילותו של המוסד מצביעה על כך שהיא אינה עסקית כמקובל, פעילות זו אינה מהווה גורם תחרותי לעסקים אחרים באותו תחום ועל כן הרישום כמלכ”ר לא יביא להפלייתו של המוסד לטובה בהשוואה לאותם עסקים או אחרים.
5. האם יש לכאורה, הצדקה עניינית לשינוי ברישום, שכן ניתן להפריד, מנהלית וארגונית בין עיסוקיו השונים של החייב במס לצורך רישום חלקי.
6. פגיעה לא מוצדקת בהכנסות האוצר העלולה להיווצר מעצם הרישום המבוקש.

לתשומת לב: סעיף 58 לחוק מס ערך מוסף התשל”ו-1975, מקנה למנהל סמכות  לשנות את סיווגו של חייב במס לסוג אחר, הן לכל פעילויותיו והן לחלקן, אם ראה שמהות הפעילות שלו קרובה יותר לסוג האחר. שינוי הסיווג יכול להעשות הן ביזמת המנהל והן ביזמת החייב במס.