חדשות

רכישת דירת מגורים במחיר של מעל ל-2.5 מיליון שקל על ידי חברה תסווג כחלוקת דיבידנד מבחינת שלטונות המס – זאת, אם הדירה תועמד לרשות בעל השליטה בחברה. כך סוכם לאחרונה בדיונים בין האוצר ורשות המסים לנציגי הלשכות המקצועיות, לשכות יועצי המס, עורכי הדין, רואי החשבון ולה"ב.

סיווג הרכישה כדיבידנד יחייב את בעל השליטה בתשלום מס הכנסה, וזאת ללא קשר לשאלה האם הדירה הועמדה לרשותו בחינם או הושכרה לו על ידי החברה במחיר מלא. מצד שני, המס יוטל רק על רכיב ההון העצמי שהעמידה החברה לצורך רכישת הדירה ולא על החוב שגויס לצורך הרכישה.

מיסוי רכישת הדירות על ידי בעלי חברות באמצעות החברות בשליטתן עשוי לצמצם את ממדי התופעה שנפוצה כיום בעיקר בסקטור דירות היוקרה, שמחירן מעל 10 מיליון שקלים.

כמו כן, במסגרת ההבנות שהושגו בין הלשכות לאוצר ולרשות המסים על מיסוי משיכות בעלים בחברות, רוככה הדרישה לסיווג הלוואת בעלים כחלוקת דיבידנד. לפי הסיכום שהושג, הלוואת בעלים תסווג כחלוקת דיבידנד רק אם מדובר בהלוואה לתקופה של שנתיים או יותר – זאת, לעומת תקופה מינימלית של ארבעה חודשים שעליה המליץ צוות "חברות הארנק" של רשות המסים.

בדיונים סוכם גם כי ייקבע מנגנון שימנע תכנוני מס שיתבססו על מחזור ההלוואות בכל שנתיים. ההבנות יעוגנו בהצעת החוק הממשלתית למיסוי חברות הארנק שמכינים בימים אלה ברשות המסים. מרשות המסים נמסר היום כי "נמשכים הדיונים בנושא מיסוי חברות הארנק מול הלשכות המקצועיות".

נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי התייחס להבנות שהושגו בנושא משיכות בעלים במהלך הכנס השנתי שערכה לשכת יועצי המס. גינדי אמר בכנס כי "ההמלצות הראשוניות בנוגע לחברות הארנק פגעו במגזר העסקי ובכלל החברות במשק, ולכן כאשר העלינו את הטענה הזו בפני השר הוא החליט יחד עם סגן השר ועם מנהל רשות המסים להגיע אתנו להבנות בסוגיית משיכות הבעלים שמאפשרות גביית מס ראוי ללא פגיעה במגזר העסקי".

סוגיית מיסוי משיכות בעלים התעוררה כחלק מהניסיון של רשות המסים והאוצר לסגור את הפרצה במיסוי חברות הארנק. חברות הארנק מוקמות ברובן על ידי מקבלי שכר גבוה שמבקשים לשלם בדרך זו מס נמוך יותר. הלשכות המקצועיות הסכימו כי חברת ארנק שתוקם על ידי יחיד שיש לו יחסי עובד-מעביד מלאים עם מעסיקו – תמוסה כמיסוי יחיד. ואולם, הלשכות מתנגדות לבקשת רשות המסים להרחיב את הגדרת חברת יחיד גם לבעלי מקצועות חופשיים (למשל רואה חשבון או עורך דין).

סוגיה מרכזית נוספת שנותרה במחלוקת היא המלצת צוות חברות הארנק לתקן את הוראות סעיף 77 לפקודת מס הכנסה באופן שיאפשר למנהל רשות המסים להחליט על גובה הדיבידנד שעל החברה (כל חברה פרטית בישראל) יהיה לחלק, במידה שהחברה לא חילקה 70% מרווחיה המצטברים בעשר השנים שקדמו להחלטה.

בלשכת יועצי המס טוענים כי הם יתנגדו להוראה זו שעלולה להוביל למצב שבו חברה שאיננה נמצאת בעודף תזרימי תידרש לקחת הלוואות על מנת לעמוד בתשלומי המסים שנקבעים על פי רווחיה המאזניים. ההוראה גם תייצר לחץ על בעלי החברות לחלק דיבידנד במסגרת דיוני השומה השוטפים

דוגמה לרכישת דירת מגורים דרך חברה בע"מ:

יחיד המחזיק 100% בחברה בע"מ, בהנחה והחברה הרוויחה לפני מס 2 מליון ש"ח, שולם מס בסך 26.5%- 530,000 ש"ח.

לאחר מכן, רכש ה החברה דירה בשווי של 1,400,000 ש"ח ושילמה מסך רכישה בסך 70,000 ש"ח.

בקופת החברה לא נשאר כלל מזומן.

החברה משכירה לבעלים שגר באותה דירת מגורים את הדירה בסך 4,000 ש"ח (שכר המקובל בשוק לדירה), החברה תשלם מס חברות על ההכנסות, אך במידה והבעלים היה מעוניין לרכוש את הדירה על שמו, אז הדירה שיכל לרכוש הייתה בגובה של 2,000,000*0.735*0.7=1,029,000

הפרש של 371 אלף ש"ח לעומת רכישה של דירה דרך חברה בע"מ!

הפער בין הסכון במס באופן מיידי בסך 371 אלף ש"ח לעומת תשלום מס חודשי ביברה בגין הכנסות שכירות בסך 4,000*0.265=1060, ייסגר רק כעבור 29 שנים!